יום ראשון, 5 בינואר 2020

מציאות השואה

ב"ה

ב"ה

מציאות השואה

אנו מתפללים מדי יום על יציאת מצריים. ז"א י שמציאות של יציאת מצריים בדגם של תולדות ישראל. ליציאה קודם גירוש או שואה, או אינקוויזיציה. בפרשות השבוע אנו מכירים קודם על הנפילה של יוסף, שהיא אומנם פרטית אך במישור הלאומי מגבילה לעבדות, גירוש, שואה .

לדגם של המשפחה הראשית לתולדות עם ישראל יש נקודות מחרידות; כמו  הרחקת אחד הבנים מן הזרע הממשיך את ברכת ה', רמאות הגוים על ישראל ועוד

תולדות האבות בונות את הדגם הבסיסי לתולדות עם ישראל. כל השאלות אם זה היה יכול להיות אחרת  לא שייכות, כי כעת נוצר דגם. כמו שמתנבא אברהם אבינו "גר יהיה זרעך...בארץ לא להם". זה דגם שאי אפשר להימלט ממנו....

יחד עם זאת מציאות השואה היא ייחודית, יחידנית ובאותה מידה האינקוויזיציה. היו כאן פרטים ושיטות שלא ניתנות לדמיון......למרות מציאות השואה כדגם לא מסיר את האחריות מאתנו להימלט או לדאוג שלא תתרחש וכו'

זאת צריך לדעת כדי שתהיה לך האפשרות הרוחנית לברוח.

בספור של אגלופולוס (נכדו של מי שהציל את אבי) אינו מצליח להציל עוד משפחה מסלוניקי כי הם מקווים להסתדר עם הנאצים ולא מתארים לעצמם שיכול להיות כבר מאוחר...

פרשות השבוע של ספר בראשית באות ללמד דבר חמור....ןהוא הדגם של קיום ישראל בארץ ובגוים....ברגע שתפנים את הדגם הזה,  אני מאמינה, שתוכל גם לתפעל אותו ולא להיות מופתע בבואו. למשל כל מציאות של ישראל אצל הגוים היא  אחת משלוש אפשרויות. א) התבוללות, ב) רמאות מצד הגוים, ג) התנשאות של ישראל אצל הגוים ולהיות "אור לגוים"

המציאות ש 40000 ניספו מתוך 44000 בסלוניקי מלמדת שהיהודים לא הפנימו את הספור הזה.

המציאות שאילנות שלמים נכחדות מאילן עץ המשפחה, מלמדת שגם המציאות של ההרחקה אחד הילדים היא אמיתית.

המציאות של רמאות בגולה בצד הגוים מזמינה את היהודי להתמודד אתם. האפשרות של ההתבוללות, גורמת לרבוי הגרים בתקופת ישראל הפורחת ונישאת מעל הגוים.  המציאות השלישית של התנשאות מזמינה את היהודית לדעת באיזה שפה ובאיזה אופן לתת לשאת עם הגוים כדי להיות אור לגוים. המציאות של יוסף הצדיק היא שיודע לחיות כמו הגוים אבל שם את ה' על ראשו. מכתיר את ה'  על עצמו.   
יהי זכרם ברוך של כל הניספים וניצולים בשואה האחרונה האיומה.

יום שני, 25 בנובמבר 2019

הוליסטיות


 

הוליסטיות- התכללות

"ה' אלוקינו ה' אחד"

בהיותנו בתוך עצמנו, מאוד קשה להביט החוצה. בדרך כלל אפילו אם מביטים רואים את עצמנו בלבוש אחר. ככל שמתבגרים  נפתחות העיניים יותר.

בעולם שכולו פריטים ואנו אמורים לטפל בפרטים מאוד קשה לראות אחרת.

בכל התחומים החל מרפואה ועד לחקלאות, בריאות, בניה סביבתית, ארכיטקטורה, לבוש, אוכל וכו'

 משפחה ,זוגיות וכו',  אהבה

האמרה "ואהבת לרעך כמוך" היא סותרת את עצמה. באהבה עצמית אין מקום לעוד מישהו. הכל זה אני. אהבה היא אנוכית.  כדי להגיע  לאמרה, אתה צריך  לעשות מקום אצלך לעוד מישהו. הזולת היא נמלה כמוך, אך יש לה מקום, עצמאות, כבוד. היכולת לכבד את הזולת כמות שהיא בלי לכבוש, לטרוף אותה זו מציאות "ואהבת כמוך"....

הסוד ב"ה' אלוקינו ה' אחד" הוא "אפסי ואין עוד". במצב שאתה רואה את עצמך כנמלה, כמשהו אפסי יש מקום להתחיל לראות. עוד. בדרך כלל ה"אני" מסתיר את העולם. זה הפרגוד הגדול לעיוורון -האנוכיות. איך יורד הפרגוד הזה.? הקב"ה מציע את המדבר....במדבר האדמה ערומה מזמינה אותך להתפשט עוד  ועוד עד שאתה מתחיל לראות........

נניח שהצלחנו להגיע למצב של אני ואפסי ( זה צריך להיות שעור לגברים)  אז אפשר להבחין ביחסי גומלין בין האיברים בגוף- בריאות, בין היסודות באדמה ובצמח- חקלאות, בין האדם לחברה, בין האדם לסביבה, בין המכלול האנושי והחלל, בין חלל והאדמה, בין האדם למבנה מגורין, בין החיות לאדם ואז המסקנות המתקבלות שונות לגמרה מן המסקנות של המדע היום, שם העיקר הוא כוחניות ואונס הטבע. במדע המסקנות מתקבלות במעבדה כאשר מבודדים את הנושא מן הסביבה שלו ובודקים אותו כשלעצמו. אבל בטבע הבריות מתנהגות תמיד בהשפעת הסביבה שלהן. לכן המסקנות של המדע אינן שייכות למציאות.

על פי תרבות יוון העתיקה, שהיא הבסיס למדע היום ולתרבות המערבית בכלל, האדם הוא המלך, והוא משליט עצמו בכל מציאות טבעית בכח אפילו באונס.

משטחים הרים ובונים מגדלים. לא נעשה נסיון לשלב את הגורמים, לזרום עם הטבע.  הטבע הוא אויין לאדם. לאדם יש שקול דעת אחר ולא משתלב עם הטבע. הנסיון המערבי הוא ליצור מציאות אנושית זרה ושונה מן הטבעית.

זה בתרבות המערבית. אבל בתרבויות אחרות בעולם השלישי, אנו כן נמצא שילובים מעניינים- בין האדם לטבע- למרות שלא מגיעים ל"ה' אלוקני ה' אחד". בשבטים אפריקאים נמצא פתרונות טבעיים לטיפול בחקלאות, לעומת האדם הלבן שהפתרונות שלו הם אלימים ....הרי במכונות הוא משתיק ואונס את הטבע כדי להשליט את רצונו. בכלים כבדים חורש ומרסס, מדביר ורומס את הטבע.

למשל בחקלאות- לאחד יש אדמה מליחה. פתרון משלב זה ללמוד לעבוד בנתונים אלו. פתרון אחר זה להחליף את האדמה

לאדם יש נכס. אצל האדם הלבן מיד מיישרים בכלים כבדים את האדמה. בתרבות אחרת בונים טרסות בגבעה ומנצלים אותה ללא הרס.

אדם כובש שטח. מיד הוא מרסס ומחסל את האוכלוסיה הטבעית במקום. מה שאינו יודע הוא שע"י כך הוא משנה את איזון העולם וזה לרעתו, דבר שיחוש יותר מאוחר.

בתרבות המערבית משתמשים בחדרים סטריליים. פרוש הדבר שהם חסרי אויר טבעי. ברגע ששינו את הרכב האויר באופן מלאכותי זה פוגע באדם בגדול, התוצאה היא בבני אדם חלשים יותר  ופגומים יותר. האדם שינה את איכות המים, החליף אותם לשתיה עם תוספות למיניהן, משנה את טיב האדמה ע"י תוספות של חומרים שהכל ביחד משנה את איזון הטבע.  האדם שוכח שהוא נזר הטבע והשנוי באיזון הבריאה פוגע קודם בו.

המהפכה עתה, מחפשת באמצעות  האמצעים הטבעיים שהקב"ה הטמין בבריאה כדי לעזור לאדם, את הדרך לחיבוק עולמות וניצולם לטובת הבריאה ולהתקדמות לקראת המודעות העולמית שה' אלקינו ה' אחד........

זוגיות

טבע בנו ,הקב"ה מציאות של אהבה שהיא מאוד יצרית בגיל העשרה. בזכותה האנשים מתחברים ומחפשים את החיבור. תכף אחרי החיבור מתעוררות בעיות של פגיעה הדדית. הפגיעה נובעת מן האנכיות. האנוכיות יוצרת עיוורון שלילי, וחוסר יכולת להבחין במציאות של האחר.

 הסוד בזוגיות הוא להחמיא לצד השני, כדי לעודד ולהגדיל את המציאות של היחד. אין מקום לויתורים. ויתורים כואבים. אלא בהסתכלות חיובית ,לחפש ולגלות את הצדדים החיוביים של הבן/בת זוג ולהחמיא, גישה זו מקרבת את שני הצדדים למציאות של היחד.

ממש פלא לראות איך מחשבה חיובית מאפשרת צמיחה של תכנים חיוביים.

מושג האחריות האישית הוא מושג מפתח. אחריות על דבריו. " תעשה כל מה שיוצא מפיך" , הזהירה התורה את החומרה של הדבורים החסרי בסיס. תשמור לומר רק דברים שאתה יכול לקיים. ואז תיצור בסבבך אימון, שאין רמיה. תלמד מן התורה- דבר ה' ברא עולמות. ואכן הדבור שלנו בורא עולמות או מחריבם. לכן הזהר מה יוצא מפיך, כי האחרים עלפי זה שופטים. כוונות, טעויות  וכו'  מסבכות את המציאות. צריך תמיד לראות את התכלית אליך אתה חושף  להגיע, ולהתאים את דברך לכך. כי מתרשמים מן הדבורים . הדבור כמעשה.

עוד כלי לאדם כדי לחזק את האחריות כלפי הזולת. עיניים על הראש. בזכות העיניים אנו רואים עולם ונהנים ממנו. העיניים קרובות לנשמה או ליצר.

היצר מנצל את העיניים כדי להביע עצמו. העיניים יכולות להטעות. העיניים רואות את הריבוי ועלולות לשכוח  את התכלית האחת. לכן  ציווה אותנו הקב"ה לשים תפילין בין העיניים כדי להישמר מן העיניים.   בני זוג מדברים בעיניים. יופי! אם זה תואם את התכלית.  סביב יש בני עוולה שמנצלים את העיניים כדי לשחק עם בנות חמודות וצעירות , כדי להטעות  וכו'

חינוך ילדים

באותו אופן. תוך התעודדות של הילד בתכנים החיוביים שלו נותנים לו לצמוח. אז הוא בעצמו דואג לצדדים השליליים שלו. לא צריך להאיר את הבעיות ולבקר. צריך להאיר את התכנים החיוביים בזכותם הילד יתאמץ לאמץ  ולפתח  תכנים חיוביים. 

הילד לומד בקצב מוגבר. תהליך הלמידה הוא קודם כל בחיקוי. מגיל 0 הוא מחקה את אשר הוא רואה. עד גיל 5 קבע כבר את האישיות שלו. הרבה לפני שהתחיל לדבר. הוא מחקה את הוריו , את אחיו, את המטפלות והוא לומד. יוצא שדוגמה אישית היא קובעת את העתיד של הילד עוד לפני שנדברנו.

לכן הורים, אם רוצים לחנך צריכים להסתכל בעצמם ולתת דוגמא אישית. " מה שהיה הוא מה שיהיה" באופן חיובי ושלילי כאחת אם לא מטפלים בצדדים השליליים אצל ההורים. כאשר ההורה מטפל בעצמו הילד לומד שיש עבודה כל הזמן כדי להשתפר, שום דבר אינו עומד בקנו. כך הוא ילמד לטפל בעצמו בצדדים הדורשים טיפול. כך לומדים שהאישיות נבנית בשלבים, במשך החיים. ישנו נתון מלידה, אך כדי שיבוא לידי בטוי צריך עבודה של שנים רבות לאורך החיים. האב והאם בגיל שנתיים של הפעוט שונים מאב ואם  בגיל העשרה של הילד.. כולנו לומדים במשך השנים שהאישיות נבנית במשך 120 שנה, כאשר רק הולכת ומתגבשת לברכה.

 

מחלות

באופן הפוך על הפוך מחלות ומשברים הן הברכה על העולם.

יש התנהגות ידועה ונוחה בעולם המערבי שהמחלות שייכות לרופאים ובתי חולים. אלה מזדקרים ומרויחים הרבה כסף מן הבורות של האנשים.

אבל יש גם שמבינים. שהמחלות והמשברים באים לזעזע את האדם לתקן עצמו, לעשות תשובה וללכת  ביושרה.

המחלות והמשברים זועמים: קח אחריות על עצמך, אתה מוביל את עצמך לאבדון, קום ותקן. המחלות הן בשבילך כדי שתכיר מה השורש הלקוי שם צריך לעבוד לשם תיקון.

היום כבר נכתבו ספרים על רפוי עצמי מסרטן ועוד מחלות קשות והרפואה הרגילה הרימה ידיים אחרי שהאנשים ניסו את הכל.

האחראי והאשם למחלות אינו האויר, והעונה ומזג האויר....מספיק להאשים את הקב"ה על הבורות...אכן יש בחירה בין טוב לרע, בין בריאות למחלה, בין יפה למכוער, בין פשע לחסד.  האחראי לבחירה זה האדם בעצמו. "ובחרת בחיים" צועק הכתוב.

יום ראשון, 10 בנובמבר 2019

עולם שבק



עולם שבק


עולמו של האדם הלבן שבק. התפתח במשך 2000 שנה. מאז שקרס הבית השני. האדם הלבן  חי באירופה. הוכיח את תכונותיו האלימות ליד שכלתנות מבריקה בכל התחומים

האדם הלבן כבש קודם כל ארצות ארופה. התערבבו אצלו גם המנגולים שבאו מסביר.

האדם הלבן בעל שכל מפותח וחריף , אנו מכירים אותו מיוון העתיקה.. אומנות כשלעצמה עם גמורים מוחלטים, פילוסופיה אפלטונית ואריסטוטלית שעלפיהם כל פילוסופיה מערבית התבססתה

הבסיס למדע המודרני מקורו ביוון העתיקה  . אפקלידיס וארכימידיס  ( euclides, archimides) המציאו והעבירו ידע בתחומים כמו פיסיקה, מתמטיקה, החלל ועוד.... . בתיאטרון היווני יהיה המקור של הגורל הקיים Deus ex machine.

האדם מתרסק מתחת לגורל. האדם הלבן אינו יודע טיעונים מוסריים. אין אצלו מקום למוסר הכל  שובק תחת רצונו של האל. אין קשר בין האל לאדם.

מבחינה הזו, יש קשר חד משמעי בין תורת הקיום של המאה ה20 והרחוב האתונאי. אצל שתיהן האדם הוא גאותן, , מנצל את המציאות למזימותיו. כתוצאה או שהוא מלך העולם או שהוא מתאבד, כאות אחרונה  המוכיחה את  יכולת הבחירה. בחירה המוחלטת לבחור במוות.

האומנות הפלסטית היוונית  היא מכתירה את היופי כשלעצמו, יופי שכלי, לפי מידות על..... אמנות זו שוחזרה ע"י הרומאים ביתר שאת עם דגש על הבשר והעונג.  

זה האדם הלבן. כופר , באלוקים, נלחם נגד הכנסיה. תולדות הכנסיה עצמה הם מראים על האלימות שלה, כאשר בשם הנוצרות כובשים עמים מכריחים אותם לקבל אורח חייהם של האדם הלבן, הורגים המונים או סוגרים אותם במכלאות ומשקרים מולם באמירות כמו "מביאים לכם תרבות" המבוססת על חוסר צניעות, טיעונים שכלתנים הכופרים במעשה בראשית,.......

בעקבות האדריכלות המוחלטת היוונית, המבוססת על מידות של יופי ושלמות, פותחה באירופה אדריכלות מיוחדת סביבתית כולה הדר. . אלה הארמונות והכנסיות. אפילו הבגדים של גברים ונשים המדגישים את היופי של הגוף בצד החשק בו ,  ולא כמו האומנות היוונית השכלית גרידא.  היופי של הגוף מוצג  ערום בלעיטים קרובות בגימורים שכליים ביוון העתיקה  אך  בעונג הבשר באומנות הרומית.

ממאה ה17 מתפתח המדע הכופר בכנסיה, עם דגש בטכנולוגיה שמשנה את אורח החיים בכדור הארץ.

במאה ה19  התפתחת אומנות יהודית בצרפת ורוסיה המלוות גם בהצגות תיאטרון, ספרות ושירה ואומנות פלסטית. זו מזדנבת לפיתוח התרבותי העצום בכל אירופה, באמנות, ארכיטקטורה, אופנה, תיאטרון, ספרות ופילוסופיה. המדינה המובילה זו צרפת וגרמניה.  עולם הכיתור נחשף, המנוע, החשמל והרכבת. עולם הטכנולוגיה מתקדם בצעדי ענק.

מהמוסיקה הדודקפונית בכנסיה הביזנטית מתפתחת מוסיקה ללא רע, תורה הרמונית שכלית עם צירופים מתמטיים יפים להפליא עם שיא במוסיקה הקלאסית במאה ה17, עם היידן, מוצארט, בטהובן, מוסיקה גרמנית מהממת. הכנסיה בתחרות לאומנות הכפירה מפתחת כלי נגינה מיוחד לכנסיה , האורגן המסעיר את המתפלל בעוצמתו. זהו כלי בנוי בתוך הכנסיה , כאשר הקלידים מקישים על צינורות מתכת ענקיים שמגיעים עד התקרה

כל זה יחד בתוך 300 שנה ,מן המאה ה16 למאה ה19, יוצר גאווה אנושית בסיסית. למרות שבמאה ה15 מתרחשת האינקויזיציה, האדם הלבן  לא עוצר במירוץ אחרי היצר לעוצמה ושלטון, וכובשים את אר"הב והורגים את המקומיים וכו' ויוצרים עולם חדש מבוסס על הרדיפה אחרי הכסף.

אי אפשר לא להזכיר את אנגליה הקטנה שהפכת לבריטניה הגדולה הכובשת בעולם, באפריקה, ואסיה מושבות אין ספור.

במאה ה19 הגאווה הגרמנית מגיעה לשיא, כאן מתחילים לדבר על העליונות של הגזע הגרמני, מה שמכין  את בואה של הרודנות  ההיטלרינית.

במאה ה20 הכל מתפוצץ. שתי מלחמות עולם, שואה ליהודים ולמיעוטים באופן שלא עולה לדמיון. מתוך בזיון גמור לאנושות. 6 מליון יהודים נרצחו ועוד 2 מליון מיעוטים אחרים.  אר"הב שמה קץ למלחמה בשימוש בפצצה האטומית. מאות אלפי אנשים נהרגים. האדם האירופי הלבן נדם.

הוכרזה מדינת ישראל, העולם השלישי של אסיה ואפריקה מתעורר

הנבואות מתקיימות לקראת גאולה ואחרית הימים ובמרכז קבוץ גלויות. גואלים את הקרקע במידה מסוימת. ישראל הופכת למעצמה. 10 השבטים מתחילים להתקבץ. מתקבצים בארץ  תוך הליכה אחרי דבר ה'

בד בבד החברה הכופרת מתפוררת, המשפחה כבסיס חברתי נהרסת, הבלבול מתעצם במימדים של חוסר זהות ואבוד  צלם אנוש. עולם שלם כופר ושובק.  

דבר ה' מתקיים בעולם.

יום ראשון, 11 באוגוסט 2019

ט' באב ע"ט, כמנוף לתולדות עם ישראל


 


תשעה באב כמנוף לתולדות עם ישראל.

עורו עורו ישראל, ט' באב עם החורבן, סמוך לנו. היום ב-ט' באב, זוכרים באותו תאריך נחרב הבית הראשון, הבית השני, גוש קטיף, שוד המחבלים עם איום להצתה בבית חגלה, חטא המרגלים במדבר עם משה רבנו. היום הזה הוא סמוך אלנו תמיד, כדי לזכור ולקבל תנופה אל על. היום כדי לזכור שהחווה לא התפתחה מספיק אלא הזדקקה לעזרת התיישבות מאת אמנה. לזכור שגוש קטיף התפתח נפלא אך לא חדר לשאר העם ונהרס. הנשיאים עם משה רבנו לא ספגו מספיק את הבטחת אלוקי ישראל וחטאו בעיניהם. וכן הלה.

שהרי אנו מתקדמים עם המגבלויות שלנו.

ביום כזה יש לראות את המגבלויות שלנו. היום אנו צועקים סיפוח, אך בינתיים איננו כובשים שטחים חדשים. אנו פוחדים מן הערבים, מן המשטרה שלנו וכו'. במשטרה שלנו ובצבא יש ערבים המלמדים אותנו שמירה על החוק..... הצבור הפך להיות רגוע. אין השתדלות, אין מאבק. ידוע מן העבר שכאשר מגיעים למצב כזה, באה ההידרדרות.  הערבים היום בונים בשטחי ישראל, היהודים לא בונים אפילו בשטחי ישראל, לא מעיזים אפילו לכבוש שטחים שניתנו לערבים והם כולם שייכים לארצנו הקדושה.

דוד המלך הוא המשיח כי הוא השתדל כל הזמן היה במצב של השתדלות. ואילו שלמה המלך שבונה את הבית ומקבל את החכמה האדירה בחשיבה אין המשך ממנו אלא רק הידרדרות.

יהי רצון שנשלים את המיגבלויות שלנו בהקדם ובצד בטוב אמן
ארנה מבית חגלה

יום חמישי, 4 ביולי 2019

ספר במדבר וספר דברים

בס"ד
שני ספרים הללו מתרחשים באזור הרי מואב מול הגלגל. 
בספר במדבר אנו פוגשים את החטאים הגדולים של ישראל לומר: יש התלבטות על התורה וארץ ישראל. ארץ חלב ודבש זה לא כפשוטו? עונש המרגלים ,עונש קרח אלה  הזהרות שח החטאים ש"י עלולים ליפול בארץ ישראל.   
הכתוב מקדים, מסביר ומעניש אפילו כדי שב"י ידעו ויזכרו מה הם החטאים החמורים שא"י מפתה אותם. עם ישראל לא נכנס לארץ בתמימות. אלא אחרי לימוד קשה במשך 40 שנה כדי להפחית את הטעויות. 
זו דוגמה לחינוך. מלמדים בפרוטרות על איזה בעיות עלולים להיכשל, למעשה כדי ללמוד ולהפנים את השיעור.
כל זה עומד לפנינו כבמה, במבט להרי מואב מנקודת התצפית של בית חגלה.

יום רביעי, 22 במאי 2019

יובל באדמה


 

יובל באדמה

 

גיליתי עולם! העולם הטפל ביותר שאנו דורכים עליו, ואונסים אותו בלי סוף הוא העולם החשוב מאחר והוא המוליד כל חי. מאחר והאדם אונס אותו לצרכיו האישיים כל הזמן, באה התורה ומלמדת אותנו דבר לא מובן: "לי הארץ, אני ה'".......נו טוב, כל העולם שייך לה' , גם הארץ....אין בזה חידוש....אבל התורה ממשיכה: .....ושבת בשנה השביעית מלעבוד את האדמה......מן השדה תוכל. אתה ובהמתך...........

זה כבר מוגזם, אם לוקחים מן האדם את האדמה מה נשאר לו?

איך התורה פוגעת בדבר הפשוט ההכרחי של האדם? מה יוכל האדם? "וצוויתי את ברכתי בשלוש השנים ".......ז.א שלוש שנים יוכל אוכל יבש......!!! מה זה העונש הזה!

אז היום לא משמעותי, יש אוכל יבוא, יש אוכל תעשייתי, צבור קטן חי מן החקלאות.........זה עונש להם לחקלאי? למה להעניש את החקלאי.....אולי צריך להעניש את שאר הצבור שהתרחק מן האדמה ולא יכול לגשת לשדה לאכול ממנו...........

וזה לא מספיק: בשנה החמישים, אחרי 7 שמיטות, מגיעה שנת יובל- שופר גדול על כל הארץ, שנת חירות......ז.א בשנה הזו איננו אנשים הזקוקים לאוכל, לבית, לכספים...........בשנה הזאת אנו עניים. איבדנו בשנה אחת כל מה שהשגנו 50 שנה אנחנו או אבותינו!? למה? לטובת אף אחד.......מי נהנה מזה.?

בשנת החמישים מתחילים מן ההתחלה- כעניים.......וואו! מוכנים! לא מוכנים! אף אחד לא שאל, כמו לידה ומיתה.............

אבל האנשים לא שומרים יובל.........לא יכולים לפסול את עצמם ורכושם כל כך בקלות......

אני חושבת שזה עיקר! למה?

על מנת שלעולם לא תוכל להתעשר, ולהביא ילדים לעולם שלא יצטרכו לדאוג לפרנסתם ואז הם רוכשים זכויות של אחרים ומשתלטים על אחרים וחיים בשפע ששוכחים בו את כל הערכים הבסיסיים של האדם וקודם כל שהוא אדם קטן ילוד אשה וימות והגיע לעולם למען הגשמת מטרת קודש שקבע אלוקים בשבילו. לא הוא בעצמו. ובעולם הזה הוא אמור לכבד כמה ערכים חשובים......ובמקום זה האדם הופך לאנוכי הדורש, ודורש, ודורש............ופוגע בקודשים שלא משרתים את האגו שלו.............כן הגענו לזה, כולל הפגיעה במשפחה, והזולת והאדמה..........כי שכחנו את היובל.......שנת החירות קודש לה' שהאיש הוא עני, קטן רק מברך ומקווה ועובד קשה.........

הגיע הזמן עתה, ששבנו אל ארצנו, לתקן את החברה ולשמור על התורה הארץ ישראלית

למען  חברה פשוטה, טובה, אמיתית שלא מתפארת על מה שיש לה או אין לה שהאדם משרת קודשים ולא ההפך

 

ל"ג בעומר שמח

ארנה

 

יום חמישי, 28 במרץ 2019

ראש חודש ניסן


ב"ה

ראש חודש ניסן

"ראשון הוא לכם לחודשי השנה" (שמות פרשת בא – עליה רביעית, פסוק ב'). הוא החודש הראשון. למה? כי הכל מתחדש אז:
א׳‏.    יציאת מצריים, הליכה בדרך חירות
ב׳‏.    זמן אביב, התחדשות בטבע
ג׳‏.     תקופת המלכים, סופרים לפי ניסן
ד׳‏.     הכניסה לארץ, הכוללת חציית הירדן, ברית המילה, פסח הראשון בארץ הקודש, כבוש יריחו בקדושה וברכות לעם שנולד, עשה ברית מילה, נישאה לארץ ישראל ע"י כבוש יריחו והקפותיה.
כל מה שמוזכר בסעיף ד' לעיל קורה בגילגל המקראית .
ה׳‏.    התברך  בהר גריזים.
אלה הסימנים לכל הדורות הבאים. ראש חודש בא- הזדמנות להתחדש.
אנחנו בבית חגלה יושבים את גלגל המקראית, ושמחים לחגוג את אירועי הכניסה לארץ.
כולם מוזמנים לחגוג אתנו את אירועי האביב.