יום חמישי, 5 בפברואר 2015

טו בשבט תיקון האכילה


ב"עה


אין ספק שאצלנו הכל מתחיל מבפנים עמוק . התהליך הפנימי העמוק שמתרחש בגובה העיניים שלנו הוא העיכול.

והנה ט"ו בשבט בא לתקן את האכילה כך אומרים חז"ל.

הרי האכילה הוא מלווה בתאווה  ומכירים הרבה עיוותים קשים בגלל התאווה. החל מהשמנה הנגרמת מפגיעות קשות בתפקוד הכבד, מרה והמעי, כלה להתמכרויות דרך האכילה בחומרים רעילים (סמים) שבעבירים את האדם ממצב תודעתי למצב של אשליה.

מעבר לבעיה הבריאותית הנגרמת בגלל התאווה יש גם מצב של קדושה אצל ישראל.

אחרי שהאדם מצליח לחיות בבריאות יכול להתעלות לקדושה. קדושה פרוש שכל מה שנאכל , נאכל בכוונות של ברכה ושמחה בהתוות בעולם הבריאה כולו.

אין קדושה למצב של חולי.

אדם עם כרס, אדם מנופח, אדם עם בעיות בריאות כאלה ואחרות אינו יכול לברך ולהתקדם עם כל הרצון הטוב.

קשה לדמיין מה זה קדושה, אם האדם חולה, לא על פי הבדיקות הרפואיות, אלא קודם כל על פי ההרגשה.

אם האדם אינו קם בבוקר בשמחה, במרץ אלא הוא עייף, מתעצל במשך היום, תחושה של אין כח, עייפות, עצלות, זה אדם חולה. כיוון שהמצב הגופני גורר מצב רוחני מקביל. ועלפי מצבים שליליים כאלה אין האדם יכול להתעלות לקדושה כי........הוא חולה. אין קיצור דרך. כדי לדעת מה זה קדושה צריך בריאות.

לצערי רב הצבור שלנו חולה במידה זו או אחרת כולל אנשי הרוח לכן קשה לחשוב אם יש השגה לקדושה בכלל.

הרב קוק זצ"ל כתב באיגרת התשובה שלתשובה קודמת תשובה טבעית שצריך להשיג באופן גופני ממש. אחרת אין אפשרות להתעלות.

לפי זה כל מה שאנו מכירים בענייני קדושה הם בגדר ספק גדול של יצר הרע השכלתני.

יש מעט אנשי רוח בריאים ואתם אפשר להגיע גבוה. כמו הרב יצחק גינזבורג שליט"א, הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל.    

על פי זה התיקון דקדושה של ט"ו בשבט מיועד לאנשים בריאים ופחות מזה זה דבורים פורחים.

הכל מבוסס על אדמתנו הקדושה כאשר ישראל שולטים  ועובדים אותה. כאשר פרותיה ובמיוחד שבעה המינים שבהם התברכה מקודשים.

לכן יש להתענג על הוויתנו בארץ הקודש בכלל, ובאכילת מארצנו הקדושה (ולא יבוא, או תוצרת ערבית). זו הוויה ברמה גבוהה מאוד שאפשר להגיע אליה בשמחה תוך התחברות אליה מבלי לפגוע באדמה, ואכילה מפריה הקדוש: חיטה ושעורה, גפן ורימון, זית שמן ודבש תמרם.

אשרינו שזכינו

בשמחה

נריה ק.