ב"ה
ב"ה
מציאות השואה
אנו מתפללים מדי יום על יציאת מצריים. ז"א י שמציאות של יציאת מצריים
בדגם של תולדות ישראל. ליציאה קודם גירוש או שואה, או אינקוויזיציה. בפרשות השבוע
אנו מכירים קודם על הנפילה של יוסף, שהיא אומנם פרטית אך במישור הלאומי מגבילה
לעבדות, גירוש, שואה .
לדגם של המשפחה הראשית לתולדות עם ישראל יש נקודות מחרידות; כמו הרחקת אחד הבנים מן הזרע הממשיך את ברכת ה',
רמאות הגוים על ישראל ועוד
תולדות האבות בונות את הדגם הבסיסי לתולדות עם ישראל. כל השאלות אם זה
היה יכול להיות אחרת לא שייכות, כי כעת
נוצר דגם. כמו שמתנבא אברהם אבינו "גר יהיה זרעך...בארץ לא להם". זה דגם
שאי אפשר להימלט ממנו....
יחד עם זאת מציאות השואה היא ייחודית, יחידנית ובאותה מידה
האינקוויזיציה. היו כאן פרטים ושיטות שלא ניתנות לדמיון......למרות מציאות השואה
כדגם לא מסיר את האחריות מאתנו להימלט או לדאוג שלא תתרחש וכו'
זאת צריך לדעת כדי שתהיה לך האפשרות הרוחנית לברוח.
בספור של אגלופולוס (נכדו של מי שהציל את אבי) אינו מצליח להציל עוד
משפחה מסלוניקי כי הם מקווים להסתדר עם הנאצים ולא מתארים לעצמם שיכול להיות כבר
מאוחר...
פרשות השבוע של ספר בראשית באות ללמד דבר חמור....ןהוא הדגם של קיום
ישראל בארץ ובגוים....ברגע שתפנים את הדגם הזה,
אני מאמינה, שתוכל גם לתפעל אותו ולא להיות מופתע בבואו. למשל כל מציאות של
ישראל אצל הגוים היא אחת משלוש אפשרויות.
א) התבוללות, ב) רמאות מצד הגוים, ג) התנשאות של ישראל אצל הגוים ולהיות "אור
לגוים"
המציאות ש 40000 ניספו מתוך 44000 בסלוניקי מלמדת שהיהודים לא הפנימו
את הספור הזה.
המציאות שאילנות שלמים נכחדות מאילן עץ המשפחה, מלמדת שגם המציאות של
ההרחקה אחד הילדים היא אמיתית.
המציאות של רמאות בגולה בצד הגוים מזמינה את היהודי להתמודד אתם.
האפשרות של ההתבוללות, גורמת לרבוי הגרים בתקופת ישראל הפורחת ונישאת מעל הגוים. המציאות השלישית של התנשאות מזמינה את היהודית
לדעת באיזה שפה ובאיזה אופן לתת לשאת עם הגוים כדי להיות אור לגוים. המציאות של יוסף
הצדיק היא שיודע לחיות כמו הגוים אבל שם את ה' על ראשו. מכתיר את ה' על עצמו.
יהי זכרם ברוך של כל הניספים וניצולים בשואה האחרונה האיומה.