קרבנות
הדם הוא הנפש
מבנה הכלים בקודש וקודש קדשים
מבנה הכלים עומד כנגד פנים. קדש קדשים מול המצח, זה הראש
השולחן והמנורה בדרום וצפון
כנגד העיניים, והפה, המזבח הקטן באותו קו של קדש קדשים כנגד האף והמזבח הגדול
באותו קו של המזבח הקטן כנגד מערכת העיכול. שני וילונות, פרוכות מפרידות ביניהם
כנגד הפרדת הצוואר והסרעפת בגוף האדם.
ללמד אותנו על מבנה נצח של מח, אף, בטן, בקו אחד כאשר העיניים והפה
בצפון והדרום מנהלות את תאוות האדם, אור ואכילה.
הפרוכת השניה כנגד הסרעפת ואז המזבח הגדול כנגד מערכת העיכול,שבה מתרחש
חילוף החומרים האדיר של כל החומרים
יוצא דרך המח, השכל האנושי אדם יכול לקבל תובנה אלוקית, מסר משמיים.
דרך המנורה מאירים את האור שיכול להאיר בעיניים של אדם מואר. בעיניים
רואים נצוצי קדושה, אור הנשמה. דרך העיניים האדם מתקשר עם אחרים. העיניים רואות אך
גם מאירות.
השולחן מכיל את הלחם לכוהנים. דרך האכילה האדם מתחבר לשמיים ולארץ.
האוכל באה מן הארץ כאשר היא מבורכת ע"י השמיים.
העיניים והאוכל קובעים את תחום המעשה והבחירה של האדם. האדם מחליט אם לקדש את החול או לא!
מזבח הקטורת מקדש את הריח. זה חוש טהור שלא חטא אומרים חז"ל.
הטעם והריח אלה רמזים לחיים של עולם תענוג עדין שלא מכירים. הריח שייך למזון הנשמה. סוד ריח הקטורת, שמכיל
צמחים המביאים שלמות מסוימת אלוקה. לכל ריח כח משלו המתאים לאיברים הפנימיים. הריח
מזין את הנשמה. הריח מסוגל לגרום לחילוף חומרים עדין לעומת חילוף החומרים הגדול שמתרחש במזבח הגדול.
במזבח הגדול בוערת אש, שאוכלת הכל. כאן קורה חילוף חומרים המסוגל
לשחרר את הרוח מן הבשר החי. הבשר נשרף והרוח עולה שמיימה. בחילוף חומרים האנושי
בזמן העיכול גם משתחרר הרוח מן האוכל החי
שמזינה את המח והנשמה והחומר שהולך לדם האנשי ומתחלק לכל הגוף.
חילקנו את הקודשים לשלושה חלקים. החשיבה הקודמת לכל, בחירת האדם במעשה
המביא לאכילה ובמאור בעיניים ותהליך חילוף החומרים העדין עם הריח והגדול עם קרבנות
החי והצומח. זה מעשה אלוקה המחייה את העולם בזמן
(יצירת התולדות) , ובמקום (יצירת החומר- יש מאין)- חילוף החומרים. קו האמצע של הכלים הוא מעשה אלוקה, ושני הכלים
בצד זה מעשה האדם, שיכול להיות מחובר לקודש או לא, לפי בחירתו.
יוצא שהמשכן הוא תיקון האדם בצורתו ובחכמתו.
לא תוכלו דם, כי הדם הוא הנפש, קדושים תהיו
לומדים כאן שהדם הגולמי כמו שכולנו מכירים בעל הנתונים הנמדדים במעבדה
, הוא הוא הנפש. צריך להפנים נקודה שפספסנו דרך החינוך המערבי. לכל בריה יש רוח.
כולל 102-6 חומרים כימיים יש להם רוח. היסוד עובד ומשפיע כאחת בחומר והרוח. הנפש
האלוקית משכנה בדם. לכן כל המצוות סביב לדם, כי הדם הוא הנפש. אסור לחלל את הנפש. כאשר הדם נשפך לאדמה- המעבדה הגדולה של חילוף
חומרים, הנפש משתחררת שמיימה. למה אסור לאכול דם? כי הנפש היא חלק אלוקה ממעל
"ויפח בו רוח חיים". זאת הרוח המתלבשת על הנפש. אם אתה אוכל דם, אתה
מתחרה עם הקב"ה, אתה הופך לכופר גדול, שאין לו מקום בעולמו של הקב"ה
דוגמאות של חומרים והלווי הרוחני שלהם.:
חמצן- הוא הומר הנושא את החיות האלוקית. כולם זקוקים לנשום חמצן כדי
לחיות. אלא שהחמצן בכל בריה מגיע אחרי חילוף חומרים שונה. בציפורים, חיות על 4
והאדם החמצן מגיע אחרי היבדלו משאר המרכיבים באויר. היבדלות זאת מתרחשת בריאות.
בדגים חילוף החומרים קורה במים ושם מפרידים את המימן מן החמצן ושומרים
את החמצן.
כל המטרה של האדם היא להתחבר לחמצן אחרי חילוף חומרים לא כפשוטו.
פחמן- נושא את הטומאה. מקור
לתענוג, כח, יצר. בלי פחמן אין עולם. תולדות האדם בזכות הפחמן.
סידן- החומר הבונה את הקלח, את העצמות. נמצא חיוני גם בצומח וגם בחי.
מימן- חוץ בסיסי לנוזלים. אחד מארבע יסודות הבריאה. המים, רטיבות,
לחות מרענן את העולם, אפילו הכרחי בבריאה.
קרבנות.
4 קורבנות: עולה, חטאת, שלמים, מנחה מן הצומח
למעשה הקרבנות מכסים את כל היקף האכילה של האדם. הקורבנות
באים לכפר על חטא האכילה- אכילה מתוך יצר, מתוך תענוג הבשר. אומנם יש גם
חטאת מנחה ,מן הצומח .
אכילת הקורבנות ע"י הכהן בחטאת כוללת כוונה של קדושה והיצמדות
למטרה של כפרה לחטא של בעל הקרבן. המנגנון הוא חילוף חומרים אצל הכהן שמשחרר את
רוח הטומאה המתוקנת ע"י כוונות הכהן
בקרבן שלמים בעלי הקרבן אוכלים לפני ה' בירושלים. המעמד ש" לפני
ה" הוא כבר מתקן את היצר ושושמר על האיזון של האדם.
כל הקרבנות מלשון קרבה באים לקרב את האדם לפני ה'. להגביר את המודעות
של הקדושה
