יריחו מנעולה של
הארץ
עשרות שנים אנו
מתפללים ולומדים ביריחו. הרבה אתרים יהודיים בעיר הקודש. תמיד הצבא ליווה אותנו
והיה שיתוף פעולה יפה.
מלפני חודשיים חל
מפנה. הודיע לי המח"ט החדש מאיר בידרמן עושים נסוי לתת להיכנס ליריחו בלי לווי צהל לקבוצות ישראל
שמעוניינים בתיירות ולא להתפלל. לפי זה יתנו לנו להיכנס רק פעם בחודש ואילו כל
שבוע בימיו יתנו ליהודים מטיילים ולא באתרי קודש של ישראל.
איזו גזרה
אנטישמית!
עתה קצין הגמר
אומר שהנסוי הצליח ( מה פרוש?) וכך נמשיך. לעת עתה פעמיים נתנו לנו להיכנס בנערן
ובכלל לא ב"שלום על ישראל" בית הכנסת החשוב ביריחו.
בית כנסת נערן
נמצא בגבול של הרישעות הזרה ואפשר לבקר שם בהליכה של רבע שעה, כך שהופך להיות
מזימה קשה לשכור ממוגן ירי למרחק כזה, כאשר המקום שקט ושלו.
כדאי להזכיר
שבהסכמי אוסלו בית הכנסת שלום אל ישראל קיבל מעמד של "שטח ישראל",
ע"י חנן פורת ז"ל, וזה אומר שיש לנו זכות וחובה להיות שם עם או בלי צהל.
לטענתו ביקורנו
בבתי הכנסת ביריחו מעורר קנאה ואלימות נגדנו. לכן נוצרת בעיה בטחונית. זה נשמע כמו
גזרות הגולה. בבריחת היהודים לא יהו יותר בעיות. זו מדיניות מכשלת שמבישה את צהל,
המדינה, הלאום, הארץ והשמיים.
חייבים להרים צעקה
לעצור את דרך ההתאבדות של המח"ט.
ארנא קובוס
בית חגלה
מורשת ותרבות
ביריחו
