יום ראשון, 11 באוגוסט 2019

ט' באב ע"ט, כמנוף לתולדות עם ישראל


 


תשעה באב כמנוף לתולדות עם ישראל.

עורו עורו ישראל, ט' באב עם החורבן, סמוך לנו. היום ב-ט' באב, זוכרים באותו תאריך נחרב הבית הראשון, הבית השני, גוש קטיף, שוד המחבלים עם איום להצתה בבית חגלה, חטא המרגלים במדבר עם משה רבנו. היום הזה הוא סמוך אלנו תמיד, כדי לזכור ולקבל תנופה אל על. היום כדי לזכור שהחווה לא התפתחה מספיק אלא הזדקקה לעזרת התיישבות מאת אמנה. לזכור שגוש קטיף התפתח נפלא אך לא חדר לשאר העם ונהרס. הנשיאים עם משה רבנו לא ספגו מספיק את הבטחת אלוקי ישראל וחטאו בעיניהם. וכן הלה.

שהרי אנו מתקדמים עם המגבלויות שלנו.

ביום כזה יש לראות את המגבלויות שלנו. היום אנו צועקים סיפוח, אך בינתיים איננו כובשים שטחים חדשים. אנו פוחדים מן הערבים, מן המשטרה שלנו וכו'. במשטרה שלנו ובצבא יש ערבים המלמדים אותנו שמירה על החוק..... הצבור הפך להיות רגוע. אין השתדלות, אין מאבק. ידוע מן העבר שכאשר מגיעים למצב כזה, באה ההידרדרות.  הערבים היום בונים בשטחי ישראל, היהודים לא בונים אפילו בשטחי ישראל, לא מעיזים אפילו לכבוש שטחים שניתנו לערבים והם כולם שייכים לארצנו הקדושה.

דוד המלך הוא המשיח כי הוא השתדל כל הזמן היה במצב של השתדלות. ואילו שלמה המלך שבונה את הבית ומקבל את החכמה האדירה בחשיבה אין המשך ממנו אלא רק הידרדרות.

יהי רצון שנשלים את המיגבלויות שלנו בהקדם ובצד בטוב אמן
ארנה מבית חגלה

יום חמישי, 4 ביולי 2019

ספר במדבר וספר דברים

בס"ד
שני ספרים הללו מתרחשים באזור הרי מואב מול הגלגל. 
בספר במדבר אנו פוגשים את החטאים הגדולים של ישראל לומר: יש התלבטות על התורה וארץ ישראל. ארץ חלב ודבש זה לא כפשוטו? עונש המרגלים ,עונש קרח אלה  הזהרות שח החטאים ש"י עלולים ליפול בארץ ישראל.   
הכתוב מקדים, מסביר ומעניש אפילו כדי שב"י ידעו ויזכרו מה הם החטאים החמורים שא"י מפתה אותם. עם ישראל לא נכנס לארץ בתמימות. אלא אחרי לימוד קשה במשך 40 שנה כדי להפחית את הטעויות. 
זו דוגמה לחינוך. מלמדים בפרוטרות על איזה בעיות עלולים להיכשל, למעשה כדי ללמוד ולהפנים את השיעור.
כל זה עומד לפנינו כבמה, במבט להרי מואב מנקודת התצפית של בית חגלה.

יום רביעי, 22 במאי 2019

יובל באדמה


 

יובל באדמה

 

גיליתי עולם! העולם הטפל ביותר שאנו דורכים עליו, ואונסים אותו בלי סוף הוא העולם החשוב מאחר והוא המוליד כל חי. מאחר והאדם אונס אותו לצרכיו האישיים כל הזמן, באה התורה ומלמדת אותנו דבר לא מובן: "לי הארץ, אני ה'".......נו טוב, כל העולם שייך לה' , גם הארץ....אין בזה חידוש....אבל התורה ממשיכה: .....ושבת בשנה השביעית מלעבוד את האדמה......מן השדה תוכל. אתה ובהמתך...........

זה כבר מוגזם, אם לוקחים מן האדם את האדמה מה נשאר לו?

איך התורה פוגעת בדבר הפשוט ההכרחי של האדם? מה יוכל האדם? "וצוויתי את ברכתי בשלוש השנים ".......ז.א שלוש שנים יוכל אוכל יבש......!!! מה זה העונש הזה!

אז היום לא משמעותי, יש אוכל יבוא, יש אוכל תעשייתי, צבור קטן חי מן החקלאות.........זה עונש להם לחקלאי? למה להעניש את החקלאי.....אולי צריך להעניש את שאר הצבור שהתרחק מן האדמה ולא יכול לגשת לשדה לאכול ממנו...........

וזה לא מספיק: בשנה החמישים, אחרי 7 שמיטות, מגיעה שנת יובל- שופר גדול על כל הארץ, שנת חירות......ז.א בשנה הזו איננו אנשים הזקוקים לאוכל, לבית, לכספים...........בשנה הזאת אנו עניים. איבדנו בשנה אחת כל מה שהשגנו 50 שנה אנחנו או אבותינו!? למה? לטובת אף אחד.......מי נהנה מזה.?

בשנת החמישים מתחילים מן ההתחלה- כעניים.......וואו! מוכנים! לא מוכנים! אף אחד לא שאל, כמו לידה ומיתה.............

אבל האנשים לא שומרים יובל.........לא יכולים לפסול את עצמם ורכושם כל כך בקלות......

אני חושבת שזה עיקר! למה?

על מנת שלעולם לא תוכל להתעשר, ולהביא ילדים לעולם שלא יצטרכו לדאוג לפרנסתם ואז הם רוכשים זכויות של אחרים ומשתלטים על אחרים וחיים בשפע ששוכחים בו את כל הערכים הבסיסיים של האדם וקודם כל שהוא אדם קטן ילוד אשה וימות והגיע לעולם למען הגשמת מטרת קודש שקבע אלוקים בשבילו. לא הוא בעצמו. ובעולם הזה הוא אמור לכבד כמה ערכים חשובים......ובמקום זה האדם הופך לאנוכי הדורש, ודורש, ודורש............ופוגע בקודשים שלא משרתים את האגו שלו.............כן הגענו לזה, כולל הפגיעה במשפחה, והזולת והאדמה..........כי שכחנו את היובל.......שנת החירות קודש לה' שהאיש הוא עני, קטן רק מברך ומקווה ועובד קשה.........

הגיע הזמן עתה, ששבנו אל ארצנו, לתקן את החברה ולשמור על התורה הארץ ישראלית

למען  חברה פשוטה, טובה, אמיתית שלא מתפארת על מה שיש לה או אין לה שהאדם משרת קודשים ולא ההפך

 

ל"ג בעומר שמח

ארנה

 

יום חמישי, 28 במרץ 2019

ראש חודש ניסן


ב"ה

ראש חודש ניסן

"ראשון הוא לכם לחודשי השנה" (שמות פרשת בא – עליה רביעית, פסוק ב'). הוא החודש הראשון. למה? כי הכל מתחדש אז:
א׳‏.    יציאת מצריים, הליכה בדרך חירות
ב׳‏.    זמן אביב, התחדשות בטבע
ג׳‏.     תקופת המלכים, סופרים לפי ניסן
ד׳‏.     הכניסה לארץ, הכוללת חציית הירדן, ברית המילה, פסח הראשון בארץ הקודש, כבוש יריחו בקדושה וברכות לעם שנולד, עשה ברית מילה, נישאה לארץ ישראל ע"י כבוש יריחו והקפותיה.
כל מה שמוזכר בסעיף ד' לעיל קורה בגילגל המקראית .
ה׳‏.    התברך  בהר גריזים.
אלה הסימנים לכל הדורות הבאים. ראש חודש בא- הזדמנות להתחדש.
אנחנו בבית חגלה יושבים את גלגל המקראית, ושמחים לחגוג את אירועי הכניסה לארץ.
כולם מוזמנים לחגוג אתנו את אירועי האביב.

יום שני, 25 בפברואר 2019

משה רבנו איש האלוקים, ענו מאוד

ב"ה
"אשר ידעו ה' פנים אל פנים" (וזאת הברכה, שביעי י') זה הספדו של הקב"ה על משה רבנו. עדות מפי הגבורה על מעמדו הגבוה של משה רבנו. ובפסוק ה'  הוא מכונה  "עבד ה' “.
אין לנו דמות בתולדות האדם בכלל בעלת מעמד כה גבוה ומצד אחת  ומכונה "עבד" בצד שני.
משה אינו נערץ ע"י הצבור, “לא ידענו מה היה לו" אומרים עם ישראל כשהוא מאחר לרדת מן ההר.
משה כולו שייך לה' . כולו עבד ה'. ז"א שמשה כשהוא הופך לנביא, בתהליך הארוך שהוא עובר בחייו נהפך מבן מלך חזק, אמיץ , מבעל משפחה לעבד. ז"א הוא נצרך לוותר על אישיותו ועל ענייניו האישיים לחלוטין. משה מצליח להגיע לביטול עצמי גמור כי הוא נבחר  ע"י הגבורה לעמוד מול ה.'
כל מנהיג רוחני, דתי, מדינאי הוא במרכז, דואג לעצמו ודרך הגב לצבור סביבו. כל מנהיג שהכרנו בעולם זועק את "אני" שאליו כולם ישמעו, יכבדו או יזוקו על ידו.
אבל משה רבנו היה עניו כי היה עבד.
לכן כשפוגעים בו בני ישראל (פר' קורח) ה' נענה לו, ומגן עליו. הוא נופל על פניו. כשתוקפים העמלקיים הוא מרים את ידיו לשמיים וכך הוא מחבר שמיים לעם במצוקה ומנצחים. אחרי מעשה העגל הוא נלחם נגד הכופרים והורג 3000 איש.
כמובן שמשה רבנו עבר תהליך. לראשונה, בהתגלות בסנה משה מתוכח עם ה' , אין לו עינין לייצג את העם לפני פרעה, אין לו העניין להיות מנהיג. משה עובר תהליך ארוך שהשיא הוא בפר'  "כי תשא". זו פרשת האוהבים של משה רבנו עם הקב"ה , שאין כמעט פרגוד ביניהם. משה ידע את ה'.
כמה מחריד מעמד כזה.
משה הוא לא אנושי עם הקטנות האנושית, האנוכיות, אבל הוא אנושי באהבתו ודאגתו לעם ישראל. הוא מתפלל עבורו, הוא מתרץ אותו "העם שלך" הוא קורא, “הרגני " הוא זועף אם לא תלווה אותנו. מסתבר שמשה רבנו הוא עבד לעמו , למרות שלא כתוב.
משה הוא כלי נאמן שלא מצאנו כמוהו. נאמן לאלוקות  עד כלות , נאמן לעמו עד כלות.
עם ישראל נבחר להיות עם ה' כי הוא למד להיות עבד בגלות. רק עכשיו הוא עולה בדרגה עם משה רבנו להיות עבד לה'.
חברה האנושית של רשע וצדיק  צריך ללמוד ענווה וויתור לאלוקות לא לפשע ורשע.
צריך להילחם בפשע עד כלות למען ה' , העם והארץ כמו משה.