יום העצמאות

 

זה יום שאתה מעיז לשאול את השאלה: האם אני עצמאי? עצם יכולת המחשבה, אתה כבר עצמאי!

תקופה של הכרעות מדיניות משמעותיות, הכרעות פרטיות רבות משקל, תקופה שמרגישים בה משהו קורה, וכל אחד חושב אולי להתערב ולהרוויח!

אבל אנחנו הזקנים יודעים שמי שמתערב מפסיד.  הרי מעלנו כח השנוי והמערבולת......

נכון ישראל במבחן. אנחנו האנשים הקטנים מן השטח יכולים להכריע! באמונה שרופה שהנדנדה באה לטובתו יתברך, ולטובת ישראל!

הדרך היא "פשוטה". קיום מצוה אחת, לשם התחברות אליו יתברך ותו לא! אדם בוחר בליבו משהו קרוב אליו שיכול לקיים. ועל  ידי הדביקות אין בלבול, יציבות, הצבור רוצה. האנשים מרגישים את האדמה זזה מתחת לרגליהם ופוחדים. אפשר לייצב את האדמה, במעשה הקטן המתמיד. היציבות בקרקע מציעה מציאות ברורה המגבה אותך. זאת העצמאות, היכולת לא להתבלבל. ולכל מי שהתנדנד בין אם לכיוון גוים למיניהם ובין מסורת גלותית ימצא את עצמו בפני חידושים. ארץ ישראל דורשת ומדברת וצריך לשמוע את קול הומיה ברור נובע מן האדמה, זועק על הדם שנשפך, בוכה על הפגיעה הבוטה בזולת, נגעל מן העבודה זרה וגלוי עריות וצועק: די ,מספיק.

עכשיו בעצמאות תשפ"ד מרימים את הדגל של המקדש, של הטוהר, של המידות המתוקנות של הבזיון לעוול ולטומאה, לפריצות ולחייתיות האנושית. רוצים צדק, גרוש האויבים, קבוץ היהודים ועשרת השבטים, התרחבות ההתיישבות לכל הגבולות של הארץ המובטחת ומזמינים את השלטון לתת יד לאמונה האיתנה שהביאנו עד הלום. בלי פחד מן הגוים בבטחון במהות האיתנה שמובילה אותנו כבר 3000 שנה, למען ידע כל העולם שה' אלוהינו הוא ,הוא, ואין אחר, הוא אחד.

 

ארנה קובוס

על השואה

 ב"ה

 

מצווה לספר על יציאת מצריים אפילו בזמן הגאולה... לכן בכל דור ודור יש יציאת מצריים מחודשת על מנת לזכור...מה לזכור?

יציאת מצריים הוא תנאי הכרחי כדי שאדם יחוש בטובה ויודה...

יציאת אור כשדים אצל אברהם באה אחרי העמידו בכבשן האש (על פי המדרש)...יוסף עולה לגדולה אחרי שהייתו בבור...

ישנו תהליך בלתי חוזר הלוך ושוב כל העת.....מן החטא לתשובה, מן העונש לגאולה, מן הטומאה לטוהר...

בדור של הורי הייתה שואה גדולה באירופה וחיסלה 5 מיליוני יהודים ו2 מיליוני ילדים ועוד עמים נוספים.. שואה זו אינה מפתיעה.

 

מגירוש ספרד כבר הגיע זמן הגאולה. אבל הגלות הארורה לא נתנה ליהודים לב לקום. להוציא כמה חכמים שהגיעו לארץ, צפת טבריה והייתה תור הזהב, ופרסמו וגדלו ואיחדו את כל עם ישראל תחת כנפיהם. הקב"ה המשיך להשתדל.  באיי יוון תחת שלטון הטורקים קמה דונה גרציה וחתנה והצליחו לקבל זכיון מצד הטורקים להתיישב בטבריה באופן עצמאי. אך היהודים לא באו. ב-1917 הכרזת בלפור באנגליה מכריזה על הקמת מלכות ישראל בכל השטח המובטח בתורה. מן הנהר עד הנהר, מן הים עד המדבר. אך היהודים לא התרגשו. הגאון מוילנא מצליח להביא אלף מתלמידיו לארץ. הרבה לא שורדים אבל עד היום יש צאצאים של הדור הזה. הרב אברהם יצחק קוק קם לקרוא לגאולה המתהלכת. הרצל החילוני מדבר בלשון הציונות החילונית, בקרב במלכים באירופה ומקדם את הגאולה ללא שמץ של תורה. שתי מהפכות באירופה במזרח ובמערב, בעת אחת, המהפכה הצרפתית עם נפוליאון והמשטח הקומוניסטי ברוסיה, משנות את המבנה החברתי השולט של אדוני הארץ ועבדות ונותנים חירות לעם הפשוט – proletarian – ביניהם גם יהודי הגטאות מוצאים חופש ועוזבים את המסורת היקרה. מתוך כך מגיע לארץ עובדי אדמה סוציאליסטים, ויהודים קפיטליסטים ומציירים מדינה. התחילה הגאולה בעת החדשה עם תשתית תורנית חלשה. אבל היהודים עדיין לא באו. ואז קמה המפלגה הנאצית עם האנטישמיות הכואבת, ובליל הבדולח נשרפו בתי כנסת וספרי תורה. זה קידם את שריפת היהודים בתנורי גז ועוד.......... אז היהודים ברחו והגיעו בחוסר כל תוך עינויים קשים.

 

בתקופה הזו יש כמה יהודים שניצלו בדרך פלא וחייבים לספר על הנס הפרטי של כל אחד, כיוון שראה שמו יתברך, סיבה טובה להמשך מבורך בארץ בע"ה.

 

שתי משפחות הורי מש' נחמיאס מצד אבי ז"ל ומש' רוסו מצד אמי ז"ל ברחו  חסרי כל, מדרום יוגוסלביה, מונסטיר, במלחמת עולם הראשונה אחרי הכבוש  הרוסי. הם ברחו לשאלוניקי העיר היהודית הגדולה שבה היהודים שלטו בכל, החל מבתי המדרש ובתי הכנסת, לנמל ובנקים, לבתי חולים, ומסחר בלשון לדינו, ספרדית עתיקה עם עברית. אבל היוונים התקוממו נגד הטורקים ורצו את שלוניקי יוונית. ב-1923 עשו החלפת אוכלוסין בין יוון לטורקיה, ושלושה מליון עברו את הגבולות ושלוניקי איבדה את צביונה. מאז עד בואם של הנאצים, מחשמם, מחצית האוכלוסייה היהודית עזבה, ומ-120000 יהודים נשארו 44000. חלק עלו לארץ אך הרוב הגיע לארה"ב. ועדיין היהודים לא האמינו על הצורך ביציאת מצריים. רק 4000 ברחו, ביניהם גם הורי בהשגה עליונה ובניסים גלויים.

 

שתי המשפחות היו סוחרים, משפ' נחמיאס בחוטים ומשפ' רוסו בבדים. בבואם של הנאצים עשו להם העברה של החנות. הנאצים רשמו כל דבר, לא  ממש, בלילה היו באים וגונבים. אז עבר קונה אחד מן הכפר ואמר שלום לאבי ז"ל מרדכי נחמיאס. אבי קיבל רוח הקודש ואמר לו תבוא בשעה אחת אצלי בבית. ניפגש שם. אז הסביר לו שחייב להבריח את בני משפחתו על עגלת הסוס האחד. שמו של הכפרי אגלופולוס, שפרושו בן המלאך. בינתיים לגיסו של אבי ז"ל היו כבר תעודות מזויפות מוכנות ואמר ,אסע ראשון. יקותיאל רוסו היה אח לאמי אסתר ונשוי למרים אחות אבי. הורי נישאו אחרי המלחמה.  אחרי כמה ימים חזר ולקח את אבי עם הוריו יוסף וארנסטה נחמיאס ואחותו יוליה שטרם נישאה. הם הגיעו לכפר ולמחורת דרך הרכבת נסעו לאתונה.

 

הנכד של אגלופולוס שידע על הספור של גבורה של סבו פגש אותי בארץ לפני הרבה שנים, ושנינו ספרנו את אותו הספור, תוך כדי דמעות ושמחה.

 

אמי ז"ל אסתר רוסו הייתה בת יחידה אחרי 5 בנים. בשלוניקי אנשים היו מתים ברחוב. היא מצאה שיש להם חיטה בתחת לסופה. לא דאגה לעצמה לשמור על האוכל, אלא קמה מוקדם להסיק את התנור בפחמים ולאפות מן הקמח פיתות. בסביבות הצהריים הצליחה להכין כמה פיתות, הייתה זורקת מן החלון והאנשים היו מברכים אותה. ומבטיחה להמשיך למחורת.

 

בבורחה לאתונה התחבאה עם אחיה הגדול, במנזרים, בתי חולים, מערות. בכל מקום למרות ששילמו הרבה כסף (אז לכסף לא היה ערך), עזרה ועבדה וכולם אהבו אותה. פעם אחת במנזר אחד, ביקשו ממנה, הבת הטובה ביותר לנקות את הכנסיה. היא סירבה בכל תוקף ללא הצלחה. ובזמן שניקתה את הפמוטים שם, התרוממה תפילה מליבה, שהקב"ה יסלח לה, כי  היא באונס, רק אותו היא רוצה לעבוד באמת..... ותפילת ההתקיימה והקימה בארץ דורות של תלמידי חכמים ושומרי תורה.

 

הבן הגדול של יקותיאל רוסו, הוא אחי אמי ז"ל, כתב ספור על אמו ז"ל מרים, אחות אבי ז"ל. הוא בן 7-8 בסלוניקי לפני הבריחה. היה מושלג וקר. אמא מרים בבית לבד עם שני הילדים מוריס ושלי. מיד אמא שמה אותם לישון וכיסתה אותם בשמיכה עבה. שמעו את מדרגות מרעישות מן הגעתם של נאצים. דחפו את הדלת, ירו בתקרה, שמא האבות שם מסתתרים, גשם ושלג התחיל ליזול, אמא אמרה להם: ששש ....ושמה האצבע בפה הילדים יושנים! והנאצים יצאו את הדירה על אצבעות רגליהם!

 

כל הכבוד לאמא! איזה אומץ! לבד בבית עם הילדים! לא פחדה! איזה נימוס לנאצים! אבל איפה אבא ומרקוס ( אח אמו מרים). הם משאירים לבד את אמי להתמודד עם הנאצים? אמא יצאה מן הבית והילד אחריה. שומעת אותה מדברת אל התנור אפיה ליד הבית. תצאו, תצאו הם הלכו! והנה יקוטיאל מרקוס יוצאים עם נשקים מן התנור... במשך השבוע ראיתי באמת את אבי חופר ובונה את התנור ואחרי שסיים שתל בצלים עליו. "איזה אנשים מוזרים, לשתול בצלים על תנור!"

 

הסיפור קראו בהספד של אמו מרים רוסו

מקצת הספורים כדי לשבח ולהודות על הניסים ברוך שמו.

עוול על יריחו

  

יריחו מנעולה של הארץ

 

עשרות שנים אנו מתפללים ולומדים ביריחו. הרבה אתרים יהודיים בעיר הקודש. תמיד הצבא ליווה אותנו והיה שיתוף פעולה יפה.

מלפני חודשיים חל מפנה. הודיע לי המח"ט החדש מאיר בידרמן עושים נסוי  לתת להיכנס ליריחו בלי לווי צהל לקבוצות ישראל שמעוניינים בתיירות ולא להתפלל. לפי זה יתנו לנו להיכנס רק פעם בחודש ואילו כל שבוע בימיו יתנו ליהודים מטיילים ולא באתרי קודש של ישראל.

איזו גזרה אנטישמית!

עתה קצין הגמר אומר שהנסוי הצליח ( מה פרוש?) וכך נמשיך. לעת עתה פעמיים נתנו לנו להיכנס בנערן ובכלל לא ב"שלום על ישראל" בית הכנסת החשוב ביריחו.

בית כנסת נערן נמצא בגבול של הרישעות הזרה ואפשר לבקר שם בהליכה של רבע שעה, כך שהופך להיות מזימה קשה לשכור ממוגן ירי למרחק כזה, כאשר המקום שקט ושלו.

כדאי להזכיר שבהסכמי אוסלו בית הכנסת שלום אל ישראל קיבל מעמד של "שטח ישראל", ע"י חנן פורת ז"ל, וזה אומר שיש לנו זכות וחובה להיות שם עם  או בלי צהל.

לטענתו ביקורנו בבתי הכנסת ביריחו מעורר קנאה ואלימות נגדנו. לכן נוצרת בעיה בטחונית. זה נשמע כמו גזרות הגולה. בבריחת היהודים לא יהו יותר בעיות. זו מדיניות מכשלת שמבישה את צהל, המדינה, הלאום, הארץ והשמיים.

חייבים להרים צעקה  לעצור את דרך ההתאבדות של המח"ט.

 

ארנא קובוס

בית חגלה

מורשת ותרבות ביריחו

 

השמדת יהדות שאלוניקי בשואה

  

השמדת שאלוניקי בשואה

 

הדברים לזכר הורי מרדכי ואסתר נחמיאס שברחו בשואה למען תקום בארץ משפחה עניפה וישוב בגלגל

 

קהילת שאלוניקי מן העתיקות. היא מונה מן המאה ה15 אחרי גירוש ספרד. הטורקים ששלטו באזור ראו בעין יפה את היהודים המשכילים והחרוצים. קידמו את בואם לשאלוניקי, איסתנבול וארץ ישראל

אחרי גירוש ספרד יש הזדמנות אדירה לשוב לארץ ישראל.

ממסעות הצלב בימי הביניים מתחילים גירושים ואנטישמיות באירופה. רבי יהודה הלוי עלה לארץ וצעק ליהודים לקום ולעלות, אך צעקתו לא נשמעה אפילו אל בני משפחתו. הוא הבין שהיהודים ממשיכים בשגרה כמו בימי בבל שלא היו מוכנים לעלות לארץ. הוא כתב את הכוזרי לפרסם את האמת בעולם.

אחריו עולה הרמב"ם , רבי משה בן מימון לארץ אך לא מוצא יהודים בכלל ומתיישב במצריים. ב1267 עולה הרמב"ן , רבי משה בן נחמן לארץ ולא מוצא יהודים כקודמיו. ההחמצה הגדולה נמשכת. הסולימן המפואר מזמין את המגורשים להתיישב בארץ. במסגרת המדיניות הזו נתן לדונה גרציה , חנה נשיא וחתנה דון יוסף  זכיון ליישב את טבריה וסביבתה. דון יוסף יושב באי נקסוס אשר ביוון. היהודים לא הגיעו.

 

קבוצה של מקובלים בצפת ובראשם הרב יוסף קארו קוראים ליהודים לעלות לארץ. רבי שלמה אלקבץ שר: התעוררי מעפר קומי, לבשי בגדי תפארתך, מ "לך דודי". אבל

המגורשים מספרד מתיישבים בנמלים סביב לים התיכון ובאמסטרדם. שאלוניקי גדלה כעיר מרכזית בתורה, כלכלה ותעשיה. גדלים בה אנשי שם כמו יעקב חביב, לוי חביב, משפחת טיצק,  משפ פרחיה, שמואל די מדינה, חיים שבתי, מש קובו, מולחו ועוד. לימוד הקבלה מתעצם עם טיצק וחיים ויטל. שבתי צבי עולה ומשפיע הרבה. אחרי מותו 1686 , מאות משפחות מתאסלמות ונוצר הדונמה כמו האנוסים בספרד.

 

בתחילת מאה העשרים היהודים מונים 100000 בתוך אוכלוסיה של  170000 בשאלוניקי.. הם דוברים לדינו מנהלים חיים עצמאיים מבחינה אמונה, כלכלה, חינוך, רפואה, עיתונות בלדינו, תזמורת ואומנות הבמה. מוסדות חסד וצדקה היו סמוכים לכל בית כנסת.  היו 30 בתי כנסת ומוסדותיהם עלפי מוצאהם מספרד. קורדוברו, , ליוורנו וכו'. כל מי שרצה ללמוד שחיטה, רבנות, סופר, דיינות הגיע לשאלוניקי.

 

 המאה העשרים הוא הרסני באופיו. בין שתי מלחמות עולם אירופה נהרסת וכן יהדות הגולה.

במלחמת עולם הראשונה, רוסיה כובשת את מזרח אירופה כולל יוגוסלביה. נלקחים הנכסים של היהודים אשר בורחים. בעיר מונסטיר, ביטולו בסרבית, הרבה יהודים בורחים לשאלוניקי הקרובה. כולל סבי משני צדדים מש נחמיאס ורוסו.

בורחי מונסטיר בנו בית כנסת בשאלוניקי שהוא היחיד ששרד אחרי המלחמה.  עד היום הוא מכהן כבית הכנסת בעיר.

היוונים נלחמו לקבל עצמאות מן הטורקים ב1821. חלק מן המאבק שלהם היה על שאלוניקי בירת מקדוניה בצפון. אך העיר הייתה יהודית, דוברת לדינו. 1911 היתה מלחמת אחים ביוון ועלה לשלטון מטקסס כדדקטור. דרש מן היהודים לשבות ביום א. זאת הייתה דרך להרוג את השבת לפני שהרגו את היהודים. חלק היגרו לאר"הב ולארץ. ב1923 עשה החלפת אוכלוסין בין טורכיה ליוון . 3 מליון אנשים חצו את הגבול. מטאכסאס השיב את היוונים מתורכיה לשאלוניקי. כך העיר איבדה את צביונה היהודי.. ב1917 שרפו את הרובע הגדול של היהודים בשאלוניקי . יותר מ50 אלף נשארו ללא קורת גג.

אין דין ואין דיין האנטישמיות מקורה בנצרות של אמונות טפלות. בעצמי זוכרת בערב פסח פרסומים בעיתונות על ילד שנגנב ע"י היהודים כדי לאפות בדמו מצות.

ב 1926 בלפור מכריז על שלמות הארץ בשביל היהודים על פי הצווי התורני. אך

 היהודים מהגרים למערב.

ב1932 גרוש שכונת קמפל בשאלוניקי, אנטישמיות בעיתונות. 14 אלף יהודים עולים לתל אביב

ב-1935 היהודים בשאלוניקי מונים 53000 מרביתם בעלי אזרחות יוונית, חלק בעלי אזרחות ספרדית ואיטלקית.

מתחילה התבוללות בחינוך, מלמדים צרפתית ויוונית חוץ מעברית. יש כבר תלמידים בבתי ספר יווניים.

הקהילה עשירה החזיקה מוסדות חסד שדאגו לעניים, ליתומים. הם חילקו מנות אוכל מדי יום. הצלב האדום למד ממתנות לאביונים. הקהילה החזיקה עד הסוף מוסדות כמו יתומים אלטיני, בנות יתומות  אבאואב, בית אבות. ביקור חולים ובית חולים הירש פעלו סדיר.

האליאנס הצרפתית  (איגוד בצרפתית) השפיעה בשאלוניקי והתנועה הציונית החילונית יוצרות חוגים לידיעה ועליה לארץ.

ב1940 הגרמנים כובשים את שאלוניקי, אחרי כבוש כל צפון ארופה מערבה ומזרחה עד לרוסיה. האיטלקים הם יותר מתונים וכובשים את דרום יוון.

הגרמנים עוצרים את ראש הקהילה רבי קורץ . אינו עומד בלחץ והוא בוגד בקהילה ועוד כמה אתו.

מתחיל משבר כלכלי, אחוז המיתה מתגבר. האנטישמיות גוברת. הגרמנים פורצים באוצרות של היהודים. ספריות נשדדות. מתחילות עבודות פרך. קודם ריכזו את הגברים בככר החירות בשאלוניקי בשמש לתרגילי התעמלות. אבי קבל סתירת לחי, הכריחו אותם ללכת בזחילה את כל השכונה. אבי החליט שצריך לברוח. עם עוד כמה צעירים חשבו לעלות להרים. אבל הופיע אביו אחד החברים, ואמר: עכשיו שאנו צריכים את עזרתך, תברח? אז אבי הבין שלא יכול לעזוב את הוריו.

הגרמנים השתלטו על הרכוש וריקנו את החנויות. כך גם את העסק של סבי. באותו רגע שאבי מסר את העסק הופיע אחד הקונים מן הכפר בשם אגלופולוס. אבי קיבל רוח הקודש וביקשו לבוא אצלו בצהרים. הוא הבריח את הוריו ואחותו הלא נשואה לכפר וגם את אחותו הנשואה מרים ליקותיאל רוסו  . משם לרכבת לאתונה.

הנכד של אותו אגלופולוס חיפש אותי לפני שנים.  בפגישה מרגשת בארץ סיפר לי את ספור ההצלה בדיוק מפתיע. ממנו למדתי שאחרכך חשב להציל עוד משפחה משאלוניקי. אך הם נתנו לו להעביר קודם את הרהיטים שלהם. הם נלקחו למחנות.

בשאלוניקי לקחו את היהודים לעבודות פרך ומחנות ריכוז. שם אמי איבדה שני אחים את מרסל ז"ל ואלברט ז"ל.

הם הכריחו את היהודים לשאת תלאי צהוב שרשום jude/ .  סגרו אותם בגטאות והכריחו אותם לתת חדר לקצנים. הם היו שתיינים וחיפשו לנצל בנות. כל הבנות היו במחבוא.

באחד הערבים הזמינו את אבי לחדר ובאקדח מול רכתו אמרו: "לא רוצים להרוג אותך רק תלכו לארץ שלכם..." סבתתי שהציצה  רצה לכבות את החשמל....והם ברחו...

הם ביקשו מן הקהילה  כופר 2 מליארד דרכמות.

הם שדדו  כל דבר יפה ויקר בבתים.  בני ישראל מזדרזים לשאת נוכרים אולי יעזור. מאות זוגות ביום מתחתנים בחיפזון.

רב הקהילה מודיע שיהגרו למקום טוב שלא יחסר להם דבר. הם יוצאים עם כל הטוב שנשאר להם. רק בקרונות כבר אין תקווה. 40 קרונות של בהמות ראשונים. המשלוחים מתרבים

עד שרוקנה שאלוניקי מיהודיה.

מכונת ההשמדה של הנאצים כוללה תאי גזים, הטמנה המונית של אנשים

בתעלות או בורות , עבודות פרך, בזיון עד מוות ע"י גלוח, לכלוך, רעב, ערום, נסוים  בניתוחים לשם עיוות האיש...באיברים חיצוניים, הפנים ואברי המין.

כמה אנשי מקצוע ניצלו בזכות המקצוע: נגנים, תופרים/ות, רופאים.

ברי נחמיאס דודתי חזרה מאושביץ עם מספר בזרועה. היא ניצלה בזכות

שמסרה  את פרורי הלחם שחילקו להם. היא האמינה בחיים.

מ80000 יהודים שהיו בכל יוון נספו ע"י הנאצים 62573. ב1960 היו בכל  יוון רק 5260 יהודים.

 

היטלר י"ש הצליח להרים את גרמניה מן הדכדוך אחרי מלחמת עולם הראשונה. הוא פיתח תורת הגזע והתנפל על יהודים. האזרחים האמינו בו כי הביא ישועה לגרמניה. כך הצליח לגדול ולצאת לכיבושים נוספים תוך כדי פגיעה ביהודים.

 חוקי ניררברג, ליל הבדולח ב1936 לא הצליחו להבריח את היהודים. העולם נכנע עד תבוסתה של גרמניה 1944 . צורציל ראש ממשלת אנגליה ,הצליח לעודד את עמו והנצחון המוחץ מגיע עם הקמת מדינת ישראל ב1948.

 

אבל הגלות לא תמה

מקורות:

מגילת השואה של ד"ר חגי בן ארצי

In memoriam- michael molcho

 

עדות מרדכי ואסתר נחמיאס

ברי נחמיאס: צעקה למחר

לילי זוגרפו: היהודים פעם.....(יוו

  

 

ב"ה

ארנה קובוס

מרפאה טבעית- אנרגטית-אבחון דרך מפות הגוף

חקלאות מדברית, אירוח והדרכה, תיירות

0528699300, 029409038, jewishjericho.org.il/blog

למה שמיטה?

 

השנה שומרים שמיטה כהלכתה.

שמיטה זו השבתת הארץ, לא עיבוד, ולא השבחת הפרי.

אוכלים מה שיש מחוץ לגבולות השמיטה, או גידולים במים ושיטות אחרות.

ההלכה התמודדה במצווה זו בשלושה דרכים.

הרב קוק התמודד בה כאשר המשק הישראלי היה בחיתוליו לפני קום המדינה והיה הזוי לדבר על שמיטה אחרי שהארץ כבר שבתה 2000 שנה והחקלאים נאבקים על לחמם. הוא פסק על "התר מכירה". זה מאפשר לחקלאי להמשיך את העבודה הרגילה כולל שיווק כאשר הארץ כאילו נמכרת לא עלינו!

אוצר בית דין בא לשווק את הירק והפרי לרשתות שיווק כאשר החקלאי הופך לעובד שלהם, מרוויח פחות אבל אינו שובת, לא הוא ולא השוק הישראלי ולא הארץ.

שמיטה כהלכתה שומרת על לאו גמור כאשר החקלאי והשוק הישראלי נפגעים אולי.

המתח בין שמירת מצוות הארץ והמציאות הישראלית הקיימת קיים ללא ספק.

בתורה אנו מצווים על שביתת הארץ מסני כמו שביתה בשבת. במקביל התורה מבטיחה "וציוויתי את ברכתי" בשנה הששית ושמינית. בפר' שמיני נאמר שוב ושוב- זה הדבר אשר ה ציווה לעשות, וב"י עשו "את דבר ה" וזכו "לכבוד ה ". ב"י אז מגיעים לשיא ההתעלות כאשר מקיימים את רצונו וזוכים לעמוד כעם אחד לפני ה, ורואים את כבוד ה.

 

מי אנחנו? מה אנו יודעים מה יהיה מחר?  תורות כלכלה, תורות מסחר וכו' אבל לא יודעים! מי שמנהל את העולם קבע על שמירת שמיטה ותהיה ברכה....אחרת יש גלות. וכבר חשנו זאת פעמיים, שלא נידע! אז מה עוד צריך? למה לחזור על זה שוב?

 

אני מזמינה אתכם לבוא לשבת על האדמה, להקשיב לאמא הגדולה של הכל איך לחבר שמיים לארץ. האדמה מעניקה, בטחון ושמחה וכאשר יש ציווי מפורש משמיים אין מה לפחד. הכל שלו, ממנו ובשבילו....אנו רק בנים שלו....

בואו להתחבר דרך האדמה, דרך הארץ.....אליו

בשמחה

 

ארנא קובוס מבית חגלה

על ריח הקטורת

ספר במדבר על הקטורת בספר במדבר עם ישראל מתלונן למרות שראו את הניסים הגדולים והישועות שמביא להם הקב"ה. אבל ראו גם את התוצאות של החטא. וזה קשה לקבל. התוצאה של התלונות על משה רבנו היא מגיפה, פתיחת פה האדמה, אויב. כתגובה נלחמים נגד האויב (עמלקי), נשמרים משכנות לא טובה שמא יבלעו יחד אתם אל השאול. למגפה הפתרון המידי הוא הגשת ריח הקטורת. 

מה הקשר? מעניין! את חשיבות הריח הטוב, טרם קלטנו בתרבותנו. למרות שחז"ל תמיד השתמשו ב"מוגמר" בסוף הסעודה. לא עוד אכילה של סוג כלשהו, אלא ריח טוב. בריח השתמשו משנים קדמוניות כדי לפייס את האל בעבודה זרה. ובמקדש היה בקודש מזבח הקטורת. הכהן הגדול היה נכנס פעם בשנה אל קודש הקודשים עם ריח הקטורת. 

העישון אצל האנשים אולי קשור לצורך הזה לריח. יש שני דברים הקשורים לקטורת. 1

) הצורך לקטורת. הריח הנוטף מכל דבר קשור לאיכות הרוח בו. לכן בעלי החיים מריחים את הסביבה ואת החיות מסביבן. זה מעביר מידע על הרוח שבהם. יש ריח מסריח שמרחיק אותנו, ויש ריח מסריח שמקרב אותנו....(כתוב במשנה "מי רגליים טובים הם")... מסתבר שאפילו ריח הסרחון ענין תרבותי הוא, כי יש כאלה שמתייחסים אחרת לאותו סוג ריח. למשל זיעה. בכל תולדות האדם היה עישון בשיטות כל שהן. האם יש צורך לעישון? כאשר הבישול ארוך מדי נודף ריח. למה האנשים מכנים אותו ריח טוב? בגלל שזה מעורר את תאוות האוכל או בגלל שעצם הריח טוב להם? הריח בוודאי קשור לרוח שנושמים. רוח עם ריח טוב מעמיק את הנשימה ומטיב לריאות. העשן עצמו מזיק לריאות. לכן עישון מעל מים רותחים מועיל לריאות. השאלה אם השתמשו בשרפת הצמחים מלכתחילה או כי זאת הייתה הדרך המוכרת. 

בתורה הקדושה יש דברים לנצח ויש דברים חולפים. מסתבר שהריח מאוד חיובי ונחוץ לאדם. שריפת הקטורת הכרחית גם כמקבילה את הקרבנות. רק לא כדי לנשום אותה מקרוב ובאופן קבוע. 2

) הרכב הצמחים שמעלים עשן מאוד מעניין הרכב הצמחים. ביניהם יש אפילו אבנים: כמו מור , בורית ומלח וחמר חיוור עתיק, ויש חלבונה שמסריחה, ויש קליפות של גזעים כמו קינמון וצפורן.... זה בהרכב הקטורת, אבל כמובן אפשר לקחת כל אחד מהסוגים הללו להריח כשנשרפים לעצמם! 

ואיך הצירוף הזה של 11 הסוגים מביא קדושה? 

תחושתי שלי שזה כולל מכל הבריה של הדומם והצומח כדי לעלות לקדושה. אמרו חז"ל שהריח הוא חוש המשיח. כי הריח הוא חוש רוחני וכנראה הוא חוש הנפש. לכן גם הפרחים שמריחים על פי רב שייך לנפש. לכן ד"ר בך חשף את הפרחים והצמחים המשפיעים לנפש, ז"א מידות האדם. אבל בקטורת יש את הריח מן העשן. ואילו בפרחי בך יש כוחות אנרגטיות בלבד שנפלטות מן הצמח או פרח. מה מעמדו של העשן? מה מידת ההכרח שבו?  אפשר בהשפעת אדים רותחים לקבל את הריח הנודף שחוסך את השפעת העשן. בעולם העכשווי מעלים ריח ע"י דילול באלכוהול ומכינים בשמים. האם זה יכול להחליף את העשן ? המים הרותחים והגחלים הבוערים עושים את אותה העבודה: מפרקים את הצמח ומשחררים את הריח מן הגשמי, החומר היבש. האדים מתרוממים שמימה אז למה עשן? היתרון של העשן הוא הפסולת. האפר שנוחת על הארץ לעומת העשן עם הריח שעולה השמימה. כל עוד אין אפר גמור אין חילוף חומרים סופי המשחרר את הריח בעשן. הריח האחרון הזה הוא הוא הרוח של החומר ,של הצמח שהיה ועתה כל כולו הופך להיות אפר וריח. כנראה שה11 סממנים של הקטורת במקדש יכלו להעניק לעם ישראל תחושה של שלמות ושלווה. כשהקריבו את הקטורת הגיעו לשלום עם הבריאה מאחר והריח לא מעורב בחטא ,עשן הקטורת היה נכנס לקודש קודשים. 

 ארנה קובוס

המשך על הנגיף

בקשר לנגיף (במשך) אין ספק שהטירוף הנוכחי בקשר לנגיף הוא תוצאה של הטירוף הקודם הקשור לערכי יסוד בחברה הישראלית. ז.א משבר עמוק בקשר לזהות האדם וזהות הישראלי בפרט. המשבר הזה הוא עולמי ואינו מקרי אצלנו דווקא, אלא שאצלנו הוא משמעותי הרבה יותר. כיוון שלישראל יש תורה המציבה ערכים בסיסיים בחברה. טישטוש ערכים אלו פוגע קודם כל בחברה וראשית כל בקשר שלנו אלוקה. אני מדברת על החד מיניות, על פריצת הצניעות, על שבירת המשפחה, על איבוד לחלוטין משמעות זכר ונקבה! מיותר לומר שכל העולם מבראשית בנוי על המתח בזוגיות בין זכר לנקבה ומה שנוצר ביניהם. הפריצה אל חדר החדרים של הזוג מבטלת את הטבעיות והייחודיות הפרטית של כל זוג וזוג כאשר הם. הפריצה הזו זועקת אין איסור הכל מותר, הכל הפקר! החברה הישראלית ככלל נפגעת והצעירים מתבלבלים בקשר לדרכם! הזעקה: "מותר הכל" היא חמורה מן היצריות כיוון שהיא התרסה שכלית אלוקה לשם הפקרות. התערבות הקורונה תוך כדי כך, מהווה רמז למצב החולני ולהבראתו. הנגיף פגע בציבור באלה בחולשה רגעית ולאלה במיתה. נגיפים ומגפות באות לעולם בגלל פגיעה בערכים בסיסיים בישראל כמו: דיבה על ארץ ישראל, דיבה על המנהיגות וגלוי עריות. בתקופה שלנו פוגעים בשלושתם. מוסד המשפחה במשבר עמוק, רכילות ולשון הרע בין אנשי ציבור, מזלזלים בקרקעות ונותנים לאויבים להשתלט עליהם ללא ערעור. אני קוראת לציבור שהכפת לו למרד בשלושת התחומים הללו כדי להציל אותנו. 1) ללמד בחינוך הממלכתי והפרטי בכל המגזרים את משמעות הזוגיות בבריאה ובאדם. מזה ניגזרת צניעות פרטית וכבוד לפנימיות הפרטית. 2) לקום ולכבוש את קרקעות הארץ בכל מקום ומקום באופן פרטי וציבורי בכל דרך אפשרית במסירות נפש. אין ממה לפחד. אתה מקיים מצווה והוא שומר עלך. 3) לכבד את נבחרי הציבור. אפשר להחליפם אבל אסור לדבר לשון הרע. בכל מקום שמתעורר רע זה קורה בגלל העדר הטוב. אם מעוררים את הטוב הרע נעלם ונמס מעצמו. לא צריך להתנגד אליו. בהרבה אהבה, בהצלחה ארנה