ב,ה
חודש אייר
זה חודש האור. בחודש הזה מתקיימת הגאולה- מאחר
ותקופת העומר היא תקופת המהפך. מפסח לשבועות.
בפסח יש את יציאת מצריים, את הכניסה לארץ.
תחילת הדרך.
בתקופת העומר יש כבוש יריחו, וכבוש הארץ בזמן
יהושע ובמלחמת ששת הימים והכרזת המדינה, ומבחינה גשמית יבול השעורים- בתקופת העומר
אוכלים לחם שעורים אף במקדש. ז.א גם
בתקופת העומר מציינים הליכה בדרך לקראת מטרה נשגבה עוד יותר –אכילת לחם מחיטה-
כבוש הארץ.
יש לראות את כבוש הארץ כתחילת הגאולה. עלפי ספר
דברים: ואתחנן ד,א:" ועתה ישראל שמע אל החוקים והמשפטים אשר אנכי מלמד אתכם
לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ אשר ה' אלוהי אבותיכם נתן לכם", (דברים
א' כא')" ראה נתן ה' אלוהיך לפניך את-הארץ עלה רש כאשר דבר ה' אלוהי אבותיך
לך אל –תרא ואל תחת"
תהליכי הגאולה מתאפיינים בתשועה ושואה. שני
התהליכים קרובים.
בזמן
יהושע לפני הכניסה לארץ יש שואה ל600000 איש שלא התאימו לגאולה. לפני הקמתה של המדינה
יש שואה של 6000000 יהודים שלא יכלו לבוא ארצה.
הם ודורותיהם. גם לפי תאור אחרית הימים
את הגאולה מקדימה מלחמת גוג ומגוג.
ספירת העומר ליום המיוחל של קבלת התורה, סמל
לצפייה והדריכות לקראת התכלית. כגודל הצפייה כן גודל העכזבה שגרמה לחטא העגל כשמשה רבנו איחר ביום או יומיים.
עם ישראל מלומד בגעגועים וכן בצפייה לגאולה.
לכן צריך להיזהר מלקבוע תאריכים, וגישה עכשוייסטית, אלא הצפייה מובילה אל הדרך
שהיא ארוכה. זה חודש אייר.
ל"ג בעומר הוא תאריך המרד בבית שני נגד
הרומאים, תקופת בר-כוכבא. גבורים היו היהודים. הנה בבית שני יש מרד אחד מוצלח 200
שנה לפני החורבן עם החשמונאים ומרד נוסף עם בר- כוזיבא קרוב לחורבן. בשני המקרים
יש עם אחר המשתלט על הארץ למרות עצמאות מדינית מסוימת יהודית.
יהי רצון שנדע להתקדם בדרך הגאולה בעוז ובאמונה
ובחיזוק עצמאות ישראל הרוחנית וגשמית כאחת.
ארנה
