שדוך החיים בגוף הבריאה

  

שדוך החיים בגוף הבריאה

התופעה המעניינת ביותר בבריאה היא החיים בה. שאיננו יודעים מה זה, אלא מייחסים להם רוחניות. הדבר המעניין הוא שכמו שיש דירוג הבריאה הגשמית לדרגות תחכום שונות כך בדיוק יש דירוג בתחכום הצד הרוחני המלווה בריאות אלה. ז.א  מידת החיות בבריה שונה מאחד למשנהו מלכתחילה. שני המרכיבים בבריה שונים זה מה ומנוגדים...אך החיות אמורה להוביל את השידוך.....

איך זה קורה?

בדומם- אדמה ומים, רוח ואש

בעולם הגשמי של הגופים יש רוחניות המובילה אותן.

איך זה קורה? החיות האלוקית מתבטאת בעולם הגשמי ע"י האור. . באדמה , במים ובאויר האור חודר במידה מסוימת. אפילו במעמקים של האדמה האור חודר במידה מסוימת. האדמה היא הגוף המכיל אור במידה פחותה משאר היסודות . האדמה מבטאה את הבטוי הקיצוני בסולם חי-מת. האדמה הוא החומר הגשמי ביותר בבריה. הוא הדומם.  אם נשים את הערכים טהור טומאה בקצוות של הסולם הזה אז האדמה תהיה בקצה של הטומאה= מוות. חוסר חיים שווה מוות. דווקא כשבודקים ביטוי זה של אדמה בתורה , נמצא התייחסות  של מוות בו, למשל: כלי מאדמה, כלי חרס לא ניתן לטיהור, אם הוא מקבל טומאה השבירה היא תיקונו. אבל נמצא עוד ביטוים על האדמה כאשר מתייחסים אליה כגוף חי, כמו "האדמה מקיאה" , "לי הארץ" (לה'), אחד משמות ה' הוא צור (סלע). ז.א מאחר וה' הוא אחד, בתוכו כל הניגודים קיימים כאחת, מן הגשמי ביותר ועד הרוחני ביותר. לכן למרות הדומם הקיצוני של האדמה יש בה חיות במידה נסתרת ולא גלויה. למדנו מזה שגם התופעה הגשמית ביותר בבריה , אינה נטולת חיות.

היסוד המכיל חיות ברובו אלה המים הזורמים הטבעיים, או מי הגשם. למרות שהאויר מכיל אור יותר מן המים הוא יותר גשמי. המציאות הרטובה היא מכילה חיות ולא היבשה של האויר. במציאות הרטובה האור משתנה. נשבר מקבל צבעים וכו'. הבריות החיות במים יש בהם כח התחדשות= חיות יותר .למשל: נטהרים במים זורמים, ה' מקווה ישראל וכו'

הרוח פחות גשמית מן האדמה, למרות שבעולם המערבי מאמינים שהאויר הוא הרוחני ביותר.  בעולם המערב רוחני= חיות. זו טעות .  האור באויר הוא לבן, קשה, בלי חיות. רק בקשת בענן קשיחות האור נשברת לצבעים.....החיות מופיעה בלחות, במים.

האש היא החיות עצמה. או היא שורפת או היא מחיה. כי הנפש היא באש.

לפי ארבע היסודות שראינו לבריות יש חיות על פי הרכבם. כמה מכילים מים, אדמה, אויר ואש......

לכן הצמחים  יש להם חיות כל עוד הם רטובים, החיות על פי המאזן של 3 היסודות ללא אש. על פי ההרכב של היסודות יש תכונות  ויצרים וכו... כדאי להדגיש שיש התאמה גמורה בין היסודות המרכיבים  לתכונות ויצרים. הכח והשרירים צריכים אדמה יותר . הצפורים מכילים אויר יותר מן הבהמות. כך אפשר לפרט כל יסוד גשמי איזה תכנים הוא מחזק.... כמובן זה כולל את כל היסודות  המרכיבים את הגוף החי. משמנים, מחצבים, פחממות וחלבונים, ויטמינים (חומרי חיות) וכו'

 .

האדם הוא היחיד שמכיל גם אש, היא הנפש.

לנו אין הגדרה בשבילה. אבל אפשר לתאר ולומר שככל שהיא בוערת יותר היא ממריצה יותר אותו גוף. יש אש נמוכה, שקטה  שמפעילה את הגוף עמוק ביסודיות. יש אש בוערת שלילית המובילה מחבלים ורשעים ויש אש אחרת קדושה המובילה לקידוש העולם. לאש אין מעצורים. יש לזכור. לא האדמה, לא המים או האויר. האש מנהלת את הגוף לחלוטין. לפעמים הגוף נשבר (קוראים לזה מחלות), אבל הבעיה היא באש.

איך דואגים שהאש תבער ללא לאות? לא בדיוק בשליטתנו, אבל כדאי לזכור אדמה , מים, אויר מכבים אש. לכן אורך החיים של האדם קובע בהרבה  את מידת בעירת האש בתוכו..לכן במפגש של משה רבנו עם האלוקים אין מים ואוכל אלא רק אשששש.......    ביום צום חתנים נפגשים בשביל האש..... ביום צום     יוצרים....כי האכילה ושתיה מפריעים לאש..........לכן אכילה ושתיה צריך לשמור במידה פחותה ביותר כדי לשמור על אש......(בניגוד ההמלצות של תרבות המערב) לכן הזלילה הורגת את האדם ועוד....

 

האש לעולם אינה מזדקנת....לכן תראה זקנים עם אש בעיניים וכו' הגוף מת, האש, לעולם לא.....